חקר ימים ואגמים לישראל
English הצהרה מפת האתר ארועים צור קשר דף הבית  
הניטור ההידרואקוסטי של דגים בכנרת (אנגלית ) סקר הידרואקוסטי של אוכלוסיית הדגים בכנרת שפל בשלל הדיג של אמנון הגליל בכנרת

ניטור הדגה בכנרת (א. אוסטרובסקי)
הדגה מהוה מרכיב חשוב במארג המזון של האגם. בכנרת 19 מיני דגים טבעיים לאגם ועוד 8 מינים זרים שאוכלסו בכוונה או שלא בכוונה. המין הנפוץ ביותר באגם, הלבנון (הידוע גם כ"סרדין") הוא דג קטן שחי כבוגר בלהקות במים הפתוחים שם הוא ניזון מטריפת זואופלנקטון ומהווה כ-80% ויותר מסה"כ הדגים באגם. בעבר דגו בכנרת כ-1000 טון לשנה של מין זה (איור 1) אך בשנים האחרונות הביקוש ללבנון פחת והשלל השנתי שלו ירד בסדר גודל. בכנרת גם מיני אמנונים שונים, הידוע שבהם הוא אמנון הגליל, בגלל ערכו המסחרי הרב. מין זה ניזון בעיקר מאצת הפרידיניום. למינים אחרים ממשפחת האמנוניים (אמנון מצוי, אמנון ירדן, אמנונית יוסף,2 מיני טברנון) תפקידים במארג המזון כאוכלי אצות, זואופלנקטון, דטריטוס (חומר אורגני) וחסרי חוליות. את הכנרת מאכלסים מידי שנה בדגיגים של אמנון הגליל, מתוך מטרה להגדיל את השלל שלו, ובשלשה מינים אחרים בעלי ערך מסחרי: שני מיני בורי וכסיף. מינים אלו אינם טבעיים לכנרת אך ההערכה היא שהם לא יכולים להתרבות בה ובנחלים שזורמים אליה ולכן אינם מסכנים את המערכת האקולוגית.


איור 1. דייג הלבנון בכנרת, יוני 2003

מאז 1987 המעבדה לחקר הכנרת מנטרת את כמויות הדגים במים הפתוחים של האגם באמצעות מערכת אקוסטית. הפלגות הניטור האקוסטי ( 8 הפלגות בשנה) מבוצעות בשעות הלילה, כאשר הדגים אינם מקובצים בלהקות וקל יותר לזהות אותם באמצעות המערכת האקוסטית. הסקרים נערכים לאורך סדרת חתכים קבועה שמכסה את רוב שטח האגם, כאשר המערכת האקוסטית נגררת אחרי הסירה. תוך כדי הפלגה איטית המערכת שולחת אלומת גלי קול לכיוון קרקעית האגם. גל שפוגע במטרה, במקרה זה בדג, או ליתר דיוק בשלפוחית שחיה מלאת אויר של דג, מוחזר לגלאי שנמצא על הספינה ורושם את "חוזק המטרה". עיבוד נתוני חוזק המטרה הנאספים בסקרים וחישוב צפיפויות הדגים נעשה באמצעות תוכנות מחשב מורכבות תוך שימוש בכלים פיסיקליים ומתימטיים. המערכת מאפשרת מיפוי תלת מימדי של המטרות בגוף המים. מכיוון שגם בועות גז (בעיקר בועות מתאן) מחזירות את גלי הקול של המערכת האקוסטית, נוצר צורך להבחין בין שני סוגי המטרות האקוסטיות. ד"ר איליה אוסטרובסקי, האחראי לניטור הדגה בכנרת, פיתח שיטות מתימטיות להפריד בין הסמנים האקוסטיים שמקורם בדגים לאלו שמקורם בבועות. למערכות האקוסטיות שהיו ברשותנו מגבלה – שלא ניתן לתפעל אותן במים רדודים מ 5 - 7 מ'. לפיכך, נספרו בעיקר הדגים של המים הפתוחים ובראשם הלבנון. רצף נתוני ניטור הדגים בשנים 1987 – 2010 מופיע באיור 2, במקביל לנתוני מפלס האגם לאותה תקופה. במהלך שנים אלו המערכת האקוסטית הוחלפה שלש פעמים עקב תקלות טכניות, כל פעם במכשיר מסוג אחר. ניסיונות שונים לכיול בין הנתונים שנתקבלו משלוש המערכות לא צלחו ולפיכך נתוני הניטור מוצגים במספרים יחסיים : מספר דגים למ"ר ביחס לערך ממוצע של 1 דג למ"ר בתקופה של לפני עליית מפלס קיצונית באגם. מערכת אקוסטית רביעית, חדשה ומשוכללת נרכשה והוכנסה לפעולה בתחילת 2011. לפי מערכת זו מספר הדגים הגדולים מ 20 ס"מ באגם בקייץ-סתיו 2011 נע בין 1.8 ל 19 מיליון (כתלות במשוואה בה נעשה שימוש לחישוב המספר) בעוד שסה"כ מספר הדגים במים הפתוחים, כולל הדגיגים, היה יותר- 180 מיליון. נמצא שהדינמיקה רב שנתית של כמות הדגים באגם קשורה באופן הדוק לתנודות מפלס האגם, שמשפיעות על הצלחת הרבייה ועל יכולת הישרדות הדורות החדשים של הלבנון – הדג העיקרי שנדגם בסקרים האקוסטיים (איור 1). כשנה אחרי עליית מפלס קיצונית (4 מ' בחורף 1991/2 ו-4.7 מ' בחורף 2002/3) נרשמה עליה עצומה במספר הדגים (בעיקר לבנונים) באגם, עליה של פי 8-10 ממספר הדגים הממוצע לפני עליית המפלס. פירוט נוסף ניתן למצוא בדוח המצורף.


איור 2. סדרות זמן של מפלס המים ושל כמות הדגים היחסית בכנרת. החיצים מצביעים על שני אירועים של עליה משמעותית במפלס האגם (4 מ' בחורף 1991/2 ו-4.7 מ' בחורף 2002/3) אשר לוו בעליה ענקית במספר דגי הלבנון. הצפיפויות היחסיות של הדגים נורמלו בהתבסס על הצפיפות הממוצעת של המטרות האקוסטיות לפני עליות המפלס המהירות באותם חורפים.
© כל הזכויות שמורות לחקר ימים ואגמים לישראל בע"מ