חקר ימים ואגמים לישראל
English הצהרה מפת האתר ארועים צור קשר דף הבית  
שינויים רב שנתיים בשיכוב התרמי שכוב תרמי ושכוב כימי עונתי בכנרת הערכת הדיפוזיה העונתית בהיפולימניון שיכוב תרמי ואיכות מים ירודה בתחנות שאיבה הקשר בין תמותת דגים לשיכוב תרמי

שיכוב תרמי (א. רימר)
במהלך חודשי הקיץ, חימום פני הכנרת ע"י קרני השמש גורם להיווצרות שכבת מים חמים וקלים בעובי של מספר מטרים-אפילימניון , המכסה שכבה של מים קרים וכבדים יותר-היפולימניון . האיזור המפריד בין שתי השכבות -מטאלימניון, מצטיין במפל טמפרטורה גדול, והמשטח שבו מפל הטמפרטורה הוא מקסימלי נקרא תרמוקלינה (תרשים 1).
במהלך עונתי רגיל משטח התרמוקלינה נוצר בגלל גידול הדרגתי של קרינה וחום בחודשי האביב, והוא הולך ומעמיק במשך חודשי הקיץ והסתיו בעיקר כתוצאה מערבוב השכבה העליונה של המים ע"י הרוחות המנשבות על פני האגם. בתחילת החורף משתווה הטמפרטורה בשתי השכבות, וכתוצאה מכך בחודשי החורף חל ערבוב מלא של האגם, וחוזר חלילה .

בכנרת שבה קיימת תופעת שכוב תרמי עונתי ברורה, השכבה העליונה שונה מהשכבה התחתונה גם מבחינת ההרכב ההידרוכימי והפעילות הביולוגית. שכוב תרמי עונתי גורם לכך שהערבוב בין שתי שכבות המים הוא מוגבל, ולכן גם ההרכב ההידרוכימי של השכבה העליונה משתנה בזמן השיכוב באופן שונה מזה של השכבה התחתונה.

לדוגמא, עם תחילת השכוב התרמי מתחילה עלייה בריכוז האמוניום והפוספט (נוטריאנטים) בשכבה התחתונה (היפולימניון)– שניהם כתוצאה מפעילות ביולוגית המפרקת חומר אורגני. פעילות זו צורכת חמצן אשר ריכוזו קטן עם הזמן ובגלל מגבלת הערבוב עם השכבה העליונה, ההיפולימניון הופך אנארובי (ללא חמצן) . בתנאים אלו נוצרות תרכובות מחוזרות כמו סולפיד ברזל דו ערכי ועוד.
באותו זמן ריכוז הנוטריאנטים בשכבה העליונה האפילימניון) הולך ופוחת בעיקבות צריכה על ידי אצות. פעילות זו מוסיפה חמצן לשכבת המים העליונה.

התוצאה היא שני גופי מים בהרכב הידרוכימי שונה, המופרדים ביניהם ע"י משטח התרמוקלינה. מכאן שבחודשי הקיץ הכנרת מורכבת למעשה שני גופי מים: החלק העליון באיכות טובה והתחתון באיכות טובה פחות, שאינו מתאים לצריכה שוטפת כמו המים בחלק העליון.
תרשים 1: טמפרטורת מים בחודשים יולי –אוגוסט – ספטמבר 2006 כנגד רום מקרקעית האגם.
© כל הזכויות שמורות לחקר ימים ואגמים לישראל בע"מ